יש רגעים שכיף לצאת מהקומפורט זון ולנסות להכיר עולמות חדשים. מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכול לוותר על מתוקים, אבל בזמן האחרון מדגדג לי הרצון הזה להכנס למטבח כדי לבשל. רעיונות לארוחות ערב קופצים לי לראש באמצע היום, ולפעמים אני לא יכול לוותר עליהם.

אז אתמול נכנסתי למטבח, שמתי את האלבום החדש של ליידי גאגא ברקע (אלוהים, כמה שהאלבום הזה טוב) והתחלתי לפשפש בארונות עד שמצאתי את דפי הלזניה שהיו מאוחסנים שם בלי שאף אחד יראה להם את אור הפלורסנט הבוהק של המטבח.

מפה לשם, התחלתי לעשות נסיון ולראות כמה רחוק אפשר ללכת עם המתכון ללזניה, ועדיין להשאר באיזור ה"פשוט-עד-כמה-שאפשר", וככה נולד המתכון הבא. הוא משלב בתוכו לא מעט טעמים, שמרגישים אותם בכל ביס, והופכים את הלזניה הזו לסופר טעימה. וגם סופר קלה להכנה.